תשישות נפש- הגדרה תפקודית

תשישות נפש- הגדרה תפקודית היא הכינוי השגור על ידי הגופים המוסדיים בארץ להגדרה תפקודית של אדם הסובל מליקוי קוגניטיבי הגורם לדמנציה, דהיינו פגיעה קוגניטיבית הפוגעת בתפקודיו היומיומיים.

מקורו של המונח הוא בהגדרה של התפקוד הפיסי של האדם, תפקודי ADL- activities of daily living

הבוחנת, כאמור את תפקודו הפיסי של האדם בחמשת התחומים הבאים: ניידות, שליטה על סוגרים, רחצה, הלבשה ואכילה. התפקוד נע ברצף שבין עצמאי לתשוש או מוגבל ועד סיעודי ואחריו הסיעודי-רפואי או סיעודי -מורכב. אדם הזקוק לעזרה באחד או שניים מהתפקודים יוגדר כ"תשוש" ואם יזדקק לעזרה בשלושה או יותר יוגדר בד"כ כ"סיעודי". אדם במצב "סיעודי –רפואי" הוא אדם הנזקק למערכת רפואית אינטנסיבית בשל בעיות נשימה קשות, פצעי לחץ ועל רקע מחלות קשות כגון סרטן ואי ספיקה כלייתית.

היכן נכנס התפקוד הקוגניטיבי? בעייני, אם נשרטט את התפקוד הפיסי על קו אנכי, ניתן לחצות קו זה בקו אופקי המתאר את רצף התפקודי הקוגניטיבי מתפקוד תקין , האדם המוגדר כ"צלול", דרך ירידה קוגניטיבית קלה, בינונית וגבוהה. 2 המצבים האחרונים עלולים לגרום לאדם להפגע בתפקודי היומיום. בתחילה, יזדקק בעיקר להשגחה ולהכוונה עד אשר התפקוד הקוגניטיבי יהיה כה ירוד עד שהאדם יזדקק לעזרה מלאה בפעולות היומיום.

מתוך הגדרת ה"תשוש" פיסית, נגזרה, כנראה, המילה "תשוש-נפש" שתיארה אדם שנפגע בתפקודו הקוגניטיבי במידה שפגעה בתפקודיו בכלל – על רקע דמנציה.

כך מגדירים משרדי הרווחה, הבריאות והבטוח הלאומי את מצבם התפקודי של הזקנים ובכך מגדירים את מידת הצורך שלהם לא רק לקבל שירותים שונים אלא גם באיזה מסגרת: לעצמאיים ותשושים – בפיקוח (ומימון) משרד הרווחה או לסיעודיים או תשושי נפש – בפיקוח (ומימון) משרד הבריאות, או סיעודים-רפואיים/מורכבים במימון קופות החולים.

הפרדה דיכוטומית זו  על רקע מצב קוגניטיבי ורמת דמנציה, גורמת עוול לזקנים רבים, שעשויים להיות ברמת דמנציה קלה עד בינונית ואזי אסור למסגרות ל"תשושים" לטפל בהם  פן יסכנו את עצמם, לדברי המוסדות או שמא יפגעו ב"תמהיל" החברתי, כדברי הגורמים בפיקוח.

לאחרונה, חל שינוי בגישה של חלק מהגורמים המוסדיים, בעיקר בקרב נציגי משרד הבריאות, המגדירים כתשוש נפש רק אדם שמחמת דמנציה מסכן את עצמו או אחרים. אותם גורמים במשרד הבריאות גורסים כי  רק שבעה הרופאים הגריאטריים המחוזיים מוסמכים לקבוע כי אדם הוא "תשוש נפש".

זהו צעד מבורך, לדעתנו, המציב את האדם ותפקודיו במרכז ולא רק הגדרות רפואיות קרות ובכך יכולה להתאפשר יותר גמישות והתאמה אישית של אנשים החיים עם דמנציה למסגרות מטפלות. כך, לדוגמא, בבית השמש, אנו משתמשים בהגדרה הרפואית חברתית: "אנשים החיים עם דמנציה" ולאלו הגרים במקומנו אנו מתייחסים כאל "דיירים".