בעלי חיים וזקנים

בעלי חיים וזקנים

דפנה גולן- שמש, מנהלת בתי אבות "בית השמש מגדיאל" ו"גלי האופרה" תל-אביב. עובדת סוציאלית ותרפיסטית בתנועה  ומרכזת בעבר של הפורום לעו
בדים עם קשישים ובעלי
חיים, ב "חיות וחברה", אוניברסיטת תל אביב
.

"מאז שיש לי את לולה אני מרגישה שזה באמת גיל הזהב !", אמרה גב' אלי חבצלת ביום הולדתה ה-92. לולה הוא תוכי מסוג קוקטל שאלי מגדלת בחדרה בבית האבות. כששברה אלי את פרך הירך, כמהה לחזור לבית האבות במהרה כי "לולה מחכה לי".

  •  (1983 )   Bustadקבע כי  "טיפול בעזרת בעלי חיים מתאים כל כך לזקנים מכיוון שלבעלי חיים יש יכולת בלתי נדלית של קבלה, הערצה, תשומת לב, מחילה ואהבה בלתי מותנית" . בעל החיים אינו שופט את האדם ואינו משווה את תפקודו היום לתפקודו בעבר. בעל החיים מקבל אותו כמות שהוא, ללא ביקורת  ויכול להעניק לו שלווה, חום וחברה.  יש האומרים כי בעל החיים הוא ילד שאינו מתבגר: הוא מעניק לאדם המבוגר הזדמנות לחוות  "הורות שנייה", לדעת שהוא חשוב למישהו – קיומו של יצור אחר תלוי בו והוא מקור להפנות אליו אנרגיות וזמן פנוי. הוא מסיח את דעתנו מצרותנו ומהתמקדות בעצמי, שכן בעליו צריך לדאוג לבעל החיים שלו ולמילוי צרכיו. (  Brickel, 1982 אצל קיוזאק, 2000). "פעילות במחיצת בעלי חיים מצמצמת את השלכותיה השליליות של הזיקנה ומשפרת את הסיכויים להזדקנות מוצלחת". (  1985 Brickel   )

ן. הקשר עם בעל חיים פרטי

היכולת להמשיך את הקשר  הקיים בין אדם לחיית המחמד שלו, עם עזיבת הבית לבית אבות  היא משמעותית ביותר לאדם,  בייחוד בשלב זה של חייו בו "בעל החיים יכול לשמש עבור הזקן כתחליף. לילד, כסמל מעמד, כידיד או בן לוויה. הקשיש חווה אבדן תפקידים ודימויו העצמי נחלש. עבורו, עשוי קשר עם בעלי חיים לשקם את תפקידיו הישנים וליצור תפקידים חדשים."(Brickel  1985 ).  אחת הדיירות  הגיעה אלינו אחרי אשפוז ממושך, במצב סיעודי ולאחר שאיבדה את יכולתה לדבר. ביקשתי מבני משפחתה להביא את כלבה, אותו התכוונו למסור ל"צער בעלי  חיים"). כשראתה אותו השתנה מראיה ומצב רוחה: היא חיבקה את הכלב, ליטפה אותו ומצאה בו נוחם רב. דיירת אחרת, שסבלה ממחלת דמנציה עם בעיות התנהגות, שוכנעה לצאת מחדרה רק בזכות הכלב  כדי שיוכל לעשות את צרכיו.

דיירת ערירית אחרת וכלבתה היו קשורות זו לזו בקשר סימביוטי במיוחד: שתיהן היו מתקשות להיות בנפרד זו מזו אפילו בעת מקלחת (של האישה או של הכלבה)… הדיירת הייתה מרותקת לכסא גלגלים וכלבתה נהגה לשבת בחיקה. היא בקושי הרשת לה  לרדת לרצפה, באומרה, בהומור: "הכלבה אלרגית לרצפה". ללא כלבתה לא היה טעם בחייה.

רעות משמעותית יכולה להמצא גם בקשר עם בעלי חיים כגון חתולים, ציפורים ואף דגים. חתולים הנמצאים בבית מקנים לו אוירה ביתית ונינוחה. חתולה פרסית מבוגרת הובאה אלינו  ואומצה, לפי בקשתי,  על ידי אחת הדיירות. היא חיה עימה בחדרה ומספקת לה עניין רב וחברה. החתולה היא חתולה דעתנית ובלתי צפויה במעט. הקשר ביניהן חזק ונותן עניין רב לדיירת, שכן עליה גם להגיב להתנהגותה (הלא תמיד "קולגיילית"  / חברותית) של החתולה. יש ימים בהם החתולה מוענשת על התנהגותה והיא מורחקת מחדרן. הקשר בין השתיים  מורכב ומספק עניין רב לדיירת ולצוות העובדים.

דיירת אחרת, שהוזכרה בכותרת,  מגדלת תוכי מסוג "קוקטל" בחדרה, אותו קיבלה לאחר ש"ערוץ 8" הטלביזיוני עקב בסרט "שלום לולה, להתראות פלאקי" אחר הקשר שהתפתח בינהן. בנוסף על  הקשר המיוחד וההדדי שנוצר בינה לבין התוכי , ממנו מפיקים  שניהם הנאה רבה – היא נהנתה ביותר מהשתתפותה בסרט שהתאפשרה על ידי אהבתה לבעלי החיים.

תהליך עיבוד רגשי, נעשה  עם דייר ב"גלי האופרה"  טיפול בעזרת בעלי חיים קשישים יחד עם סטודנטית לעבודה לרווחת האדם בעזרת בעלי חיים שסייעה להסתגלותו לבית האבות באמצעות שיחות עימו. בתחילה, היא לקחה אותו לצפות בכלוב הציפורים בחצר ואף דאגה לכך שהצוות ייקח אותו לצפות בכלוב. הדבר שיפר את מצב רוחו ואת תחושת האמון לצוות במקום. הקשר בינה לבינו התהדק לאחר שהיא לקחה אותו לשפת הים, להאכיל יונים. דייר זה גידל יונים בביתו משך שנים רבות. היא ביקשה ממשפחתו להביא לבית האבות את הציפור אותה גידל בחדרו. הוא שוחח עם הסטודנטית על קשייה של הציפור שלו, הנמצאת בכלוב – בדומה לו, להרגשתו.  שניהם הגיעו בלית ברירה לבית האבות בשל מצבו הרפואי. האפשרות לדבר על קשייה של הציפור סייעה לו לעבד את האובדנים שהוא עצמו חווה עם המעבר לבית האבות. בבית האבות הוא קיבל מעמד של "מומחה" בענייני בעלי חיים וקיבל מעמד מיוחד בקבוצה שעבדה עם בעלי החיים ובכלל. בכל פעם שהגיעה קבוצת סטודנטים הוא נהג להרצות לפניה על הציפור שלו. מעמדים אלו תרמו רבות הן לדימויו בעיני עצמו ואחרים והן לשביעות רצונו מחייו.

דייר הסובל ממחלת  אלצהיימר הוצא בצו של שופט  מביתו מכיוון שחי בהזנחה, עזובה וזוהמה נוראיים מבלי יכולת לדאוג לצרכיו הבסיסיים ביותר,  עם חתולים רבים וכלב. העובדה שבבית האבות היו בעלי חיים רבים סייעה לו  להסתגל למקום. הוא נוהג לשבת וללטף חתול משך רוב שעות היום, "לגנוב" למען החתולים מזון ולפזרו בחצר ואף לישון עם אחד מהחתולים. ייתכן שהשמירה על המשכיות הקשר שהיה לו עם חתולים סייעה לו להמשיך את סגנון חייו הקודם בבית האבות ולהסתגל לבית האבות מבלי לחוות משבר נוראי עקב היקרעותו הדרמטית מביתו.

אחד הקשיים הפרטיים טיפול בעזרת בעלי חיים קשישים של הדיירים נובע מהמחויבות המוסרית להמשך הטיפול בהם כאשר מצב בעליהם מדרדר או במקרה של פטירת הדייר לפני בעל החיים. פטירת בעל החיים לפני הדייר בדרך כלל מתקבלת על ידו כ"דרך הטבע" , כל עוד הוא סמוך ובטוח שבעל החיים טופל כראוי עד למותו.

  1. II. קשר פרטני עם בעל חיים

מדהים לראות כיצד דיירים במצבים רפואיים קשים ובמצבי דמנציה מתקדמים ביותר נהנים מהקשר עם בעל החיים, ממגעו ומליטופו ולעיתים הם אף מגיבים אליהם הרבה  יותר מכפי שהם מגיבים לבני אדם אחרים, אפילו בני משפחתם. אחד הדיירים כלל אינו מגיב לסביבתו ואפילו לא לילדיו. אולם, כשהונח על חזהו ארנבון, ידו נעה ללטפו ודמעות זלגו מעיניו.

דיירת שתמיד התנגדה לבעלי החיים ולא הסכימה שישימו אותם בקרבתה, היא  היום, לאחר כארבע שנים של התנגדות, אחת המשתתפות הפעילות ביותר בקבוצת בעלי החיים, נהנית לדבר עליהם וללטפם!

למידע נוסף בנושא אילוף כלבים כנסו עוד היום !

.III עבודה קבוצתית עם בעלי חיים מפינת החי ואחרים

עבודה קבוצתית המתקיימת בבית האבות פעם בשבוע, עם דיירים סיעודיים ובעלי חיים מצליחה ביותר. בעלי החיים לא רק מעודדים את הדיירים לבוא לקבוצה, ללטפם ולטפל בהם אלא הופכים גם לנושא השיחה. הדיירים נהנים ללמוד לגבי עולמם של אותם בעלי חיים וגם לעשות השוואות והשלכות מחיי הדיירים לחיי בעלי החיים וההיפך.

נושא גלגוליהם של הפרפרים, לדוגמא, הפך מרתק גם במישור הזואולוגי שלו, תוך כדי מעקב אחר התגלמותם של פרפרים ועד לשילוחם לחופשי תוך-כדי הבעת רצונות אישיים: לו הייתי פרפר הייתי: נוסע לסין, עף הבייתה, ….. השיחה על בעלי החיים מאפשרת גם העלאת זיכרונות ומציאת קוים משותפים בין הדיירים לבין עצמם, ואת הדומה והשונה בינם לבין בעלי החיים. לדוגמא, נושא ההסוואה של בעלי חיים התפתח לשאלה כיצד "הסוו" עצמם דיירים, ניצולי שואה, והתחבאו מהנאצים. נושא שיקום של חיות בר וחיות מעבדה  התגלגל לשיחה על שיקומם של ניצולי השואה בבואם ארצה. נושאי חיזור בין בעלי חיים הושוו לחיזור בין בני אדם וסייעו להעלאת זיכרונות בנושא ההתחברות של הדיירים לבני זוגם והקמת משפחותיהם. בזכות הקבוצה השתפר הקשר בין הדיירים לבין עצמם, בינם לבין הצוות המנחה את הקבוצה ואף השתנתה  והשתפרה תדמיתם בעיני הצוות המטפל, שגילה בהם צדדים נוספים שלא הכיר קודם לכן. הדיירים עצמם  מדווחים כי המפגש השבועי סייע בשיפור במצב רוחם ובשבירת השיגרה. דיירים לקחו על עצמם משימות קבועות לקראת הקבוצה, לדוגמא אחד מדווח חדשות שהיו במהלך השבוע ושנגעו לבעלי חיים. ביוזמתו, הוחלט להשתתף בבחירת הציפור הלאומית הישראלית ומתוכננות בחירות עם קלפי, בהן ישתתפו כל דיירי בית האבות. קבוצה דומה התקיימה עם דיירים הסובלים מדמנציה במצב מתקדם. תכניה של הקבוצה היו שונים אך תרומתה הייתה בהנאה שהיא מסבה לדיירים ובקשר שסייעה ליצור בינם לבין עצמם ובינם לבין הצוות.

 

IV.פעילות הקשורה בבעלי החיים – אמנות ותעסוקה יוצרת עבור בעלי החיים ועליהם

יצירת ריהוט לבעלי החיים החיים בפינת החי, כגון מקומות מסתור, קינים, כלי אוכל, משחקים, גירויים וקישוטים הם דרך נוספת בה פינת החי במקום יכולה להיות מקור השראה והנעה (מוטיבציה) לדיירים ליצור עבור בעלי החיים או עליהם.

יצירה של חפצים שמיועדים לבעלי החיים נותנת מוטיבציה לדיירים לעסוק בפעילות יצירה שיכולה להיות בעלת ערך שיקומי עבורם. יש דיירים שמסכימים לעסוק בפעילויות התעסוקה והיצירה כשהיא מיועדת לבעלי החיים ואיננה "סתמית" רק לשם העשייה. ניתן לשכנע דיירים להפעיל ידיים הזקוקות לפעילות, לדוגמא, על ידי הכנת החפצים שנזכרו לעיל לבעלי החיים או בחיתוך ירקות עבורם, הכנת אוכל אחר, סירוק בעל החיים, ניקוי סביבת מגוריו, אימונו עם משחקים וכד'… דיירים אחרים נהנים  מציורם של בעלי החיים, רקמה של צורות בעלי חיים, הכנת פרטי לבוש עבורם, הכנת שלטים לגביהם ועוד…

אחת הדיירות ב"גלי האופרה" נהנית לצאת לטיולים עם כלבים שאינם שלה. היא אינה רוצה להחזיק כלב משלה אך נהנית מאוד להוציא לטיול כלבים של אחרים ועל ידי כך היא יוצאת לטיולים רבים וארוכים יותר מאשר ללא הכלב.

  1. V. פינות חי בבתי אבות ובמרכזי יום

רצוי מאוד, לדעתי,  כי לכל מעון תהייה פינת חי משלו.  הדבר עדיף על פני הבאת בעלי חיים לצורך "חוג". היתרונות של פינת חי ובעלי חיים הנמצאים במקום הם בכך שנוצר קשר קבוע ומתמשך בינם לבין הדיירים. ניתן לבקר את בעלי החיים בכל שעה משעות היום, לטפל בהם, להתייחס אליהם, לעקוב אחריהם ולקבל מהם תמיכה ברגעי מצוקה רגשית. ניתן לשים בקירבתם של אנשים הסובלים מאיכות שינה נמוכה בעלי חיים הפעילים בלילה. כשבעלי החיים חיים במרכז, יכולים הזקנים לקבל אחריות חלקית או מלאה על הטיפול בבעלי החיים ובכך להמשיך לקיים תפקידים חברתיים של טיפול באחר, שהתרוקנו מתוכן בתהליך ההזדקנות. הדיירים יכולים לקיים מעקב שוטף וארוך אחר בעלי החיים ומחזור חייהם ובעיקר – להיות באינטראקציה מתמדת עימם, שתשפיע, כפי שנכתב לעיל, על איכות חייהם.

חסרונותיה של פינת חי במקום נעוצים בעיקר בשאלות ארגוניות: האם יכול הארגון לדאוג לטיפול שוטף בבעלי החיים הכולל לא רק את האכלתם אלא גם את ניקיון סביבתם ודאגה להם בעת חולי? האם מוכן הארגון לדאוג לתקציב שוטף שיכסה את ההוצאות הכרוכות בכך, כולל ההוצאות הבלתי צפויות והטרחה הכרוכה בטיפול בבעל חיים חולה? כיצד מונעים גניבת בעלי חיים, כיצד מגנים עליהם מפני התאכזרות של אנשים או התנהגות חסרת שיפוט במקרים של אנשים החולים בדמנציה? כיצד מתמודדים עם יחס שלילי מצד הזקנים, משפחותיהם, הצוות המטפל ועוד? השאלה הבסיסית היא בדיקת נכונותו של הארגון לשאת בעול הטיפול הנאות בבעלי החיים, האחריות על הטיפול בהם בכל ימות השנה, כולל חגים וסופי שבוע (ישנם בעלי חיים שניתן להשאיר יממה ללא טיפול או השגחה), גם כאשר בעלי החיים חולים וגם כאשר הממונה על הפינה חולה…

אלו שאלות שלא קל לענות עליהן ולהתמודד עם הבעיות שהן מעלות. חשוב מאוד להתייחס אליהן לפני שמחליטים לפתוח פינת חי.

אם הוחלט לפתוח פינה אני ממליצה על פיתוחה האיטי וההדרגתי – כדי שתשמר שליטה על איכות הטיפול בה ועל רווחת בעלי החיים שבה. בכל מקרה יש להתייעץ עם אנשי מקצוע הן בעת תכנונה והקמתה והן בעת אכלוסה. יש לבחור את בעלי החיים הנכונים והמתאימים למעון הן  מבחינת סוג בעל חיים והן מבחינת בחירת הפרט עצמו: גודלו, אופיו,  המידה בה מורגל לבני אדם ועוד…בקביעת התקציב הנדרש יש להביא בחשבון גם את התקציב הנדרש לטיפול וטרינרי שוטף וחריג. חיוני כי הפינה תהייה בפיקוח וטרינרי תדיר ושוטף!

הצוות העובד צריך לקבל תמיכה והסבר לגבי חשיבות הכנסת בעלי החיים וההתמודדות עימם וכן לקבל תמיכה אישית במקרי חשש או רתיעה. בתכנון הפינה יש להביא בחשבון שיהיה קל לתחזקה ולנקותה על מנת שלא תיהפך להיות מטרד.

רצוי כי פינת החי תהייה קרובה לדיירים ולמבקרים ותאפשר גישה נוחה עבורם לבעלי החיים.הפינה תורמת לחיוניותם של חלק מהדיירים. אלו נהנים להתבונן, לגעת, להאכיל וללמוד על בעלי החיים. מיעוטם אף מוכן לקבל אחריות על חלק מבעלי החיים והטיפול בהם. אחרים נהנים להתבונן בהם או לצפות בהם עם בני משפחתם – בעיקר הצעירים שבהם. פינת החי במקום יכולה להוות אבן  שואבת לנכדים ולנינים שמתקשים להתמודד עם המפגש עם האנשים הזקנים במקום.

VI.חוגים עם בעלי חיים בבתי אבות ובמרכזי יום

מתוך הכרה ביכולתם של בעלי חיים לתרום כה הרבה לאיכות החיים של הדיירים, ובשל הקושי והאחריות שבגידול בעלי חיים במקום,  נוקטים חלק מבתי האבות ומרכזי היום בגישה של הבאת "חוג חי" לבית האבות או מרכז היום. המפגש עם בעלי החיים הוא נפלא (העבודה מודגמת בצורה נפלאה בסרט שהפיק אשל תקשורת ונקרא "חיית המחמד והזקן"). בהבאתו של חוג כזה חשוב לדאוג כי בעלי החיים לא יסבלו מטלטולם בדרכים וכי הם חיים בתנאים נאותים כשאינם "עובדים". מעבר לנושא צער בעלי חיים חשוב לשמור על רווחתם  כדי לשמור על בריאות והתנהגותם. מסיבות אלו ואחרות, הגישה  הרווחת בעולם העבודה והסיוע בעזרת בעלי החיים היא כי עדיף שבעלי החיים יתגוררו במקום. העברתם ממקום למקום חושפת אותם למגוון חיידקים ומחלות אותם הם עלולים להעביר. חלקם מובאים על ידי המפעילים ממרכזי גידול, ואותם מפעילים עלולים לא להכיר באופן אישי וקרוב את בעל החיים הספציפי אותו הם מביאים ולכן גם לא תמיד יזהו סימני מחלה או עקה אצל אותו בעל חיים, דבר שהופך את המעקב הווטרינרי  לפחות איכותי. בכל מקרה כדאי לבחור בעלי חיים שהטלטלה פחות מפריעה להם (לכן פחות רצוי עופות). לא כדאי לטלטל זוחלים בחורף בשל מערכת הדם הקר שלהם. בכלל לגבי זוחלים חשוב שיהיו תחת פיקוח הדוק למניעת העברת מחלות מעיים.

במידה והמעון מחליט לעבוד עם חוג שכזה, חשוב שיוודא כי בעלי החיים נמצאים בפיקוח וטרינרי שוטף וצמוד  וכי מפעיליהם מאומנים ומוסמכים לעשות את אשר הם נדרשים לו.. VII מתנדבים עם כלבים או בעלי חיים אחרים

בפרוייקט ניסיוני המתקיים בירושלים, בסיוע אשל נעשה ניסיון להביא מתנדבים לבתי אבות, יחד עם בעלי החיים שלהם (בעיקר כלבים). המטרה היא ליצור קשר פרטני בין המתנדב, כלבו ודיירים בבית האבות האוהבים כלבים ובעלי חיים אך אשר נבצר מהם להיות בקשר אחר עימם. פרוייקט מסוג זה הוא מבורך ויש לנסות לפתחו במקומות נוספים ברחבי הארץ.

VII. כלבי שירות

Allen & Blascovich  (1996) ערכו מחקר להערכת ערכם של כלבי שירות עבור אנשים עם ליקויי ניידות. ממצאי מחקרם מדהימים:  נמצאו השפעות משמעותיות ביותר בתוך ששה חודשים מיום קבלת כלב השירות במדדים של רווחה נפשית ודימוי עצמי, תחושת שליטה בחיים ואינטגרציה חברתית בקהילה. כולם הראו שיפור במידת ההשתתפות בלימודיםו/או בעבודה חלקית. אצל כולם הייתה ירידה דרמטית בהוצאה הכספית על עזרה בשכר.

במאמרנו:  פיתוח ישראלי: כלבי סיוע לחולי אלצהיימר (גולן שמש, בן- יוסף, רבינוביץ 2003) הדגמנו השפעה דומה, (אך אצל אדם יחיד). מדובר בפיתוח ישראלי, ראשון מסוגו בעולם, בו אומנו כלבים להחזרת חולה אלצהיימר (בתחילת המחלה) הביתה, לבל ילך לאיבוד, דבר שעלול לסכן את חייו. יריב בן יוסף, מהמרכז לכלבי שירות בתרפיה הוא מפתח הפרוייקט. בנוסף לאימון המיוחד של הכלב,  הוא נתמך בעזרת ציוד אלקטרוני מתוחכם. כלב השירות – Alzheimer's Aid Dog  מאפשר לחולה האלצהיימר, בשלבים הראשונים למחלתו,  לחיות חיים מלאים ופעילים ללא חשש שילך לאיבוד כתוצאה מהירידה ביכולתו להתמצא במרחב. המשתתף הראשון העובד עם כלבת השירות לחולי אלצהיימר אמר: "הכלבה העניקה לי איכות חיים. שוב אינני עוד אסיר בביתי שלי…זה הדבר הטוב ביותר שקרה לי מאז שחליתי…" . הכלבה הוכשרה לא רק להחזירו הביתה אלא גם להובילו הביתה בבטחה, תוך הימנעות ממכשולים פיסיים. החולים הנעזרים בכלבים נופלים פחות כאשר הם עם הכלבים. הכלבים לומדים להכיר את בעליהם ומתריעים בפניהם ובפני בני משפחותיהם במצבי בלבול גוברים או במצבים רפואיים. אחת הכלבות, העובדת עם חולת אלצהיימר, סירבה יום אחד, במפתיע,  לצאת עם בעליה וזו עברה התקף אפילפטי (הראשון בחייה) דקות ספורות אחר כך. יכולתם של כלבים להתריע לפני מצב אפילפטי היא יכולת נוספת בה נעזרים בכלבי שירות, המאומנים במיוחד לכך.

בבית האבות עובדת כלבת שירות מגזע רועים אוסטרלי שאומנה גם היא ע"י יריב. תפקידה לקרוא לעזרה בעת מצוקה נשימתית או נפילה של דייר באמצעות נביחה או על ידי הפעלת כפתור מצוקה בחוטמה.  בנוסף לכך היא עובדת מדי יום יחד עם המסייעת בעזרת בעלי חיים ומעט גם בחדר הפיזיוטרפיה. תפקידה לא רק להציל חיים אלא גם להוסיף חיים, דינמיות  ורוח טובה לכל השוהים בבית האבות: דיירים, עובדים ומשפחות. היא תופסת כדור שהדיירים זורקים לה, קופצת לחישוק שהם מחזיקים, יושבת על כסא לידם ומאפשרת להם לטפל בה ובפרוותה, להאכילה. היא מלקקת חלק מהדיירים ובכך מעוררת אותם ואת תגובותיהם. היא מקבלת בשמחה רבה את הצוות העובד במקום ובני משפחה ובכך מסייעת בהקלה על בני משפחה לבקר ומסייעת לשיפור מצב הרוח של העובדים. כלבים שעברו הכשרה דומה עובדים גם בבתי אבות אחרים וגם בבתיהם של אנשים הסובלים מדמנציה או פגיעות ראש, כדי להזעיק עזרה בזמן נפילה, להביא חפצים ולעזור במעברים מכסא גלגלים למיטה וכד')

לסיכום

ניתן לשפר את איכות חייהם של קשישים רבים, בבית, במרכז היום ובבית האבות בעזרת הקשר המופלא שיכול להיווצר בינם לבין בעלי החיים. קשר זה יכול להתקיים עם קשישים צלולים וגם עם כאלה הסובלים מדמנציה. הקשר יכול להיות בעזרת בעל חיים קבוע, אישי, בעזרת חיית מחמד/ליטוף המובאת לאדם על ידי מפעיל שהוסמך לכך  ובעזרת כלבי שירות שאומנו במיוחד לסייע לאדם הסובל ממוגבלויות.

כדי שכולם יוכלו ליהנות מהקשר המופלא עם בעלי החיים חשובה מודעות ופתיחות לנושא מצד הצוות המקצועי, בני המשפחה וכמובן – הזקנים. אני מקווה כי מאמר זה ייצור עניין, סקרנות ופתיחות לנושא ויסייע בקידומו.

רשימה ביבליוגרפית

אהרון עמית, טבק, ברגמן ואלפרט (2002), ידע, דעות וגישות של צוות מטפל אודות טיפול בעזרת חיות מחמד במחלקות לתשושי נפש – סקר חלוץ, פורום (מס. 13-14) האחיות הפסיכוגריאטריות.

אמויאל ליזה וקבילו יעקוב (2004). ללטף חתלתול לחבק כלבלב – מדריך לפעילות עם זקנים ובעלי חיים. הוצאת אשל, ירושלים

בן יקר (1995). בריאות טובה יותר עם חיות מחמד. דורות (1)

גולן-שמש, בן-יוסף ורבינוביץ (2003). פיתוח ישראלי: כלבי סיוע לחולי אלצהיימר. חיות וחברה, גיליון 23.

גרנדין טמפל עם ג'ונסון קתרין (2005). השפה הסודית של בעלי החיים, הוצאת ניר, תל אביב.

טסלר אירית, (2000), שמחת בעלי חיים, אוזן קשבת, חום, קירבה ואהבה – על תרומתם של בעלי חיים לזקנים,דורות.

מלאך ושנן  (1997). יחסי אדם-חיות מחמד, השפעות על בריאות פיסית ונפשית בעת הזיקנה. סקרים וסקירות בגרונטולוגיה, 103.

קיוזאק אודין (1988), מיפגשים טיפוליים עם חיות מחמד, הוצאת אח, קריית ביאליק.

קראוז צדוק, (2007) עיתון רובע בני דן ,5.

קרן , להב ופוירמן (1997). הקשר בין חולי אלצהיימר לחיות מחמד. הפורום לסיעוד פסיכוגריאטרי (7 ).

קרן, להב ופרוימן (1997). משמעות הקשר בין חולי אלצהיימר לחיות מחמד. הפורום לסיעוד פסיכוגריאטרי. 7

רבינוביץ   (2000) מיפגשים טיפוליים עם חיות. הוצאת אח.

שליו (1996) המרפא הפרוותי. צ'ריקובר, תל-אביב.

שני דורון, (2000) תרומתם של בעלי חיים לקשישים. עלון חיות וחברה  (12 )

Allen & Blascovich  (1996). The yalue of service dogs for people with severe ambulatory disabilities. A randomized controlled trial . Journal of American medical association 275(13).

Anderson 1992 in Barker 1999

Andrysco (1983). In Cusac, personal communications.

Banks & Banks  (2002).The effects of animal-assisted therapy on loneliness in an elderly population in long term care facilities. Journal of Gerontology: Medical Sciences57A(7)

Barker (1999), Therapeutic aspects of human companion animal interaction. Psychiatric times, Feb 1999.

Banzinger  & Roush (1983).Nursing homes for the birds: A control-relevant intervention with bird feeders. The Gerontologist, 23.

Baun & McCabe ,2000. The role animals play in enhancing quality of life for the elderly. In A.H.Handbook on Animal-Assisted Therapy:Theoretical foundations and guidelines for practice. San-Diego, California. Academic press.

. Beck & Katcher (1983). Between pets and people, Pedigree books, New-York.

Beck (1994). The health benefits of Human-animal interactions. Antrozoos 7(2).

Bustad (1980). Animals, aging and the aged. Minneapolis: University of Minnesota press.

 

Bustad (1983).Placement of animals with the elderly: benefits and strategis. In Lee at al. (ed.)California Vetrinarian (suppl )

 

Brickel (1981). A review of the roles of pet animals in Psychotherapy with the elderly,International journal of Aging and Human development. (12-2).

Brickel (1985), Initiation and maintenance of the human-animal bond:familial roles from a learning perspective. In: Sussman (ed) Pets and the family, The Haworth press, New-York.

Caras in Merritt & Barth (2000). A thousand hounds – The presence of the dog in the history of phtograpy 1839 to today. Taschen pub. Koln

Corson, Corson, Gwynne & Arnold (1977). Pet dogs as nonverbal communication links in hospital Psychiatry. Comprehensive Psychiatry 18.

Curchill, Safaoui, McCabe and Baun (1999). Using a therapy dog to alleviate the agitation and desocialization of people with Alzheimer's disease. Journal of Psychosocial nursing, 37(4)

Cusac & Smith (1984). Pets  and the Elderley:The therapeutic bond. The Haworth press, New-York.

Cusac & Smith (1988). Pets and mental health. The Haworth press, New-York.

Cusac (1988). Pets and mental health. The Haworth press, New-York.

Ebenstein & Worthma (2001).The value of pets in Geriatric practice: A program example.Journal of  Gerontological Social-Work, 35(2)

Edwards  & Beck, (2002). Animal-assisted therapy and nutrition in Alzheimer's Disease.Western journal of Nursing research, 24(6).

Delta (1997)- Gammonley, Howie, Kirvin, Zapf, Fyre, Freeman, Stuart-Russell.Animal assisted therapy- Therapeutic intervensions. Delta society pub., Renton, WA.

Fick (1993).The influence of an animal on social interaction of nursing home residentsin a group setting. American journal of Occupational Thrapy.47(6)

Forbes (1998). Strategies for managing behavioural  symptomatology associated with Dementia Alzheimer's type: A systematic overview. Canadian journal of Nursing research, 30(2).

Friedman, Katcher, Lynch & Thomas (1980). Animal companionship and one-year survival of patients after discharge from a coronary care unit. Public Health reports 95.

Strachey, J. (1955). The Standard Edition of the Complete Psychological Works of Sigmund Freud, Volume XIII (1913-1914): Totem and Taboo and Other Works, 1-255

Katcher, Friedman  & Meislich (1979). Physiological response of people to petting their pets.American Zoologist. 19

Mugford & M'Comisky (1975). Some recent work on the psychoterapeuticvalue of cage birds with old people; Pet animals and Society. Bailleire Tindall, London.

Garrity, Stallones & Johnson (1989). Pet ownership and attachment as supportive factors in the health of the elderly. Anthrogos 3.  ב

ב- קרן, להב, פוירמן (1997). משמעות הקשר בין חולי אלצהיימר לחיות מחמד. הפורום לסיעוד פסיכוגריאטרי (7).

Harris, Rinehart & Gestman (1993). Animal-Assisted Therapy for the homebound elderly;Holistic Nursing practice 8(1).

To nursing homes. Balance  . Pets bring therapeutic benefits(Park (1999 באהרון ועמיתיה (2002)

Ptak (2002). Studies of loneliness: Recent research into the effects of companion animals on lonely people. Delta society web

Kagers et al (1993)

Levinson (1978). Pets and personality research, Psychological reports, 41.

Levinson (1972). Pet and the human development.Charles C. Thomas New-York

Mconisky (1975).

Odendaal et al. (2000).Animal –assisted therapy – magic or medicine? Journal of Psycosomatic research, 49.

Ptaly Leigh,     in Delta society publication; Studies of loneliness; Recent research unto effects of companion animals on lonely people.

Rogers, Hart, Boltz (1992). The role of pet dogs on casual conversations of elderly adults. The journal of Social Psychology. 133(3)

McCullon (1984) שיחות אישיות עם אודין קיוזאק

Robinson et al (1996)

Rokach (1990). Surviving and coping with loneliness.The journal of Psychology 125.

Sable (1995). Pets, attachment and well-being across the life cycle. Social-Work 40(3)

Siegel (1990). Stressful life and use of physician services among the elderly: The model role of pet ownership. Journal of personality and social Psychology. 58(6)

Thomas, (1996 ).Life worth living, The Eden alternative in action.

VanderWyk & Burnham, Acton, Massachusetts

Veevers & Gee (1985). The social meanings of pets: Alternative roles for companion animals. In Sussman (ed.) Pets and the family, The Haworth press, New-York.

.(1989) Gercevich & Long  Winkler, Fairnie,

The impact of a resident dog on an institution for the elderly: effects on perceptions and social interactions; The Gerontologist 29(2).

:World Health Orgenization (1958)   פרסומים

Zisselman, Ronver, Shmuely  (1996). A Pet-therapy intervention with geriatric psychiatry inpatient. American journal of Occupational therapy.50(1).

 

אורקולי

 

סרט של ערוץ 8, בבימוייה של יעל קיפר: שלום לולה, להתראות פלאקי

 

סרטים  של אשל הפקות, המרכז האורקולי:  חיית המחמד והזקן והקץ לבדידות

 

ניתן לקבל מאשל סיוע ועזרה במימון תוכניות העשרה בעזרת בעלי חיים (אך למרכזים ציבוריים בלבד).

 

אתרים:

¨      כלבי שירות לחולי אלצהיימר, יריב בן-יוסף, המרכז לכלבי שירות ותרפיה     www. aadogs.com

¨      בעלי חיים בפינת החי – המרכז לטיפול בחיות אקזוטיות, אבי קרן-צבי lwww.keren-zvi.co.i

¨      פרוייקט חיות וחברה, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב http://

animalsoc.tau.il

צרו קשר:

Shemesh.opera@gmail.com